הסיפור הזה הוא אחד המטלטלים שידעתי, נכנס פה המון רגש בנוסף לחקירה עצמה. רוזה הייתה אשה ערירית בסוף ימיה כאשר הצהירה בפני עו״ד, אשר ליווה אותה שנים רבות, כי איננה מעוניינת לרשום צוואה ולא מעניין אותה מה יהיה עם רכושה לאחר לכתה.
סיפור המנוחה והיורשים החוקיים
רוזה הייתה ניצולת שואה שהחיים לא האירו לה פנים בלשון המעטה; היא התייתמה מאביה בגיל צעיר, הצליחה לשרוד כנגד כל הסיכויים במלחמה ובסוף עלתה ארצה עם אחותה ואימה אבל לא הקימה בית ולא היו לה ילדים. כל הסיפור קיבל נפח אחר כאשר הגיעה אלי פנייה מבת דודתה מדרגה שנייה של רוזה אשר מתגוררת בקנדה. היא סיפרה כי הגיעה אליה הידיעה שרוזה נפטרה וכעת היא ושני בני דודים נוספים אשר מתגוררים בהולנד הם יורשיה החוקיים. זה היה יכול להיגמר פה אלא שהיא גילתה כי אדם בשם רוני הגיש בקשה לקיום צוואה בישראל כיורש יחיד של כל רכושה של רוזה. הבחור הזה ככל שידוע לה היה ללא קשר משפחתי לרוזה ולא ברור לה כיצד הגיע צוואה לידיו לאור אמירתו של עו״ד שליווה אותה כי היא לא מעוניינת לערוך צוואה. וכאן, אני נכנסתי לתמונה. עלי היה לאשש או להפריך את הקשר בין רוזה לרוני.
משימה ראשונה של החוקר – מיפוי המקרה ושיח עם מכרים
עבודות מסוג זה הן יחסית מורכבות. חקירת הרקע כוללת בעיקר בדיקה של קשרים משפחתיים/ חברים ולאחר מכן עבודה ארכיונית ונבירה באינסוף מסמכים ותיעוד היסטורי. בקיצור יצאתי לדרך. המשימה הראשונה הייתה למפות ולפתוח שיח עם שכנים, עורך הדין ולמצוא לפחות מישהי אחת שהכירה את רוזה. וכך היה ,הגעתי לשכנה אשר שיתפה איתי פעולה באופן מלא ואף הפנתה אותי לעו״ד שליווה את רוזה, למעסיקה האחרונה שלה וגם לחברה קרובה. כולם, ע״פ עדותם, הכירו את רוזה היטב (השכנה אף סעדה אותה בחודשים האחרונים לחייה), ואילו אך אחד מהם לא הכיר ואפילו לא שמע על רוני, כך שעצם קיומה של צוואה לטובתו נראתה להם תמוהה בלשון המעטה.
משימה שנייה – חקירות עומק ובירור הפרטים
המשכתי למשימה השנייה, להגיע לרוני ולברר מולו את פשר העניין. עשיתי בדיקת רקע קצרה. הסתבר לי שרוני הוא ישראלי אשר בילה מרבית חייו בארה״ב וכיום הוא סטודנט לרפואה בטכניון. על הנייר עושה רושם של בחור רציני. כאשר איתרתי את רוני ואף העליתי בפניו את הטענות שלי, היו לו הסברים די סבירים ומניחים את הדעת. אבל עדיין לא הרגשתי בנוח והבנתי שיש צורך בחקירת עומק רצינית יותר. בשלב הזה כבר ביקשתי לקבל לידי את הצוואה שהגיש רוני לרשם לענייני ירושה. היה לי ברור שמשהו שם יהיה לא תקין.
לאחר כשבוע המסמך הגיע לידי, פתחתי אותו ולא האמנתי למראה עיני, עורך הדין החתום על הצוואה הוא אותו עורך דין שהבטיח והצהיר בפני כי רוזה לא רצתה להשאיר צוואה. האם הוא שותף פה לקנוניה גדולה יותר ומנסה לשים יד על רכושה של המנוחה. "אני חייב להתעמת עם עורך הדין" אמרתי לעצמי בקול רם שלא יכול להסתיר את הכעס שהיה לי. למחרת נכנסתי למשרד של אותו עורך דין והאמתתי אותו עם הפרטים החדשים שנודעו לי, למרבה ההפתעה הוא המשיך להתעקש שזאת לא צוואה שהוא רשם ואף הפנה אותי למספר ״תקלות״ בצוואה אשר מעידים לכאורה על זיוף!
וזאת יש לדעת, כאשר החתום על הצוואה מודיע בריש גלי כי הצוואה מזויפת, אני כבר מנחה את הלקוחה שלי לפנות למשטרה. וכך היא עשתה.
